פירקתי 28 פוסטים ישראליים שעברו 200 לייקים וגם 35 תגובות, ומצאתי חמישה מבנים מעולים שעוצרים גלילה. לכל מבנה תמצאו שלוש דוגמאות אמיתיות עם הסבר מה כל חלק בפוסט עושה, ופרומפט מוכן שכותב לכם פוסט כזה על הנושא שלכם.
מייל אחד עכשיו, ואחר כך רק כשיש משהו חדש. אפשר לצאת בכל רגע.
ככה נראה כל פוסט בפנים: מסומן בלוק-בלוק
למה עוד מדריך
רוב התבניות לפוסטים שמסתובבות ברשת נבנו על פוסטים באנגלית, לפיד אמריקאי: קהל של מיליונים, שרובו לא מכיר את הכותב ולא יפגוש אותו אף פעם. בלינקדאין הישראלי מספר האנשים קטן בהרבה, וכמעט כל אחד מכיר מישהו שמכיר אתכם: מהעבודה הקודמת, מהצבא, מהתואר או מלקוח משותף.
לכן במקום לתרגם, פירקתי 28 פוסטים ישראליים שעברו סף של 200 לייקים וגם 35 תגובות, ובדקתי אילו מבנים חוזרים בהם.
מה שבפנים
במדריך יש שלוש דוגמאות מפורקות לכל סוג. כאן אחת מכל אחד.
יהב פוקס פתח ב״דעה לא פופולרית: וייב קודינג פשוט לא עובד״, ומיד הביא נתון: Lovable איבדה כמעט 50% מהתנועה תוך שלושה חודשים.
בלי המספר הזה זו הייתה עוד דעה בפיד. עם המספר, זו טענה שצריך לענות עליה.
608 לייקים · 198 תגובות
עידן תלם פתח ב״זכינו ב-100,000 שקל בתוכנית טלוויזיה ולא תאמינו כמה מס אנחנו צריכים לשלם״. קודם הפטור ממס, בהתלהבות. אחר כך ה-66%. ורק בסוף ההחלטה לוותר על פרסים שזכו בהם.
הקורא מסכים עם הכלל המקובל לפני שהוא מגלה שעשו את ההפך, וככה החלטה שנשמעת מטופשת הופכת להגיונית.
2,861 לייקים · 141 תגובות
רן בר-זיק לקח עייפות מ-AI וקרא לה Technostress, מונח שנטבע ב-1984, ואז חיבר אותו לוואטסון של IBM מ-2014.
אנשים משתפים מונח כדי להסביר את עצמם לאחרים. הפוסט קיבל 13 שיתופים, הכי הרבה בקורפוס.
683 לייקים · 74 תגובות
שיר ברנשטיין פתחה בשורת ג׳יבריש שנראית כמו תקלה, הסבירה שהמקלדת הייתה על אנגלית, ונתנה קיצור מקלדת אחד.
עצירה בכוח ← פתרון בשורה ← מילה אחת בתגובות. 873 תגובות, יותר מכמות הלייקים.
756 לייקים · 873 תגובות
עמיחי אורון פספס אוטובוס בגלל פרסומת, והפך את זה לניתוח מוצרי על מוביט.
הכשל הנפוץ בסוג הזה הוא לפרש תוך כדי שמתארים. הוא נותן לקורא לראות קודם, ורק אחר כך מנסח את המנגנון.
1,009 לייקים · 219 תגובות
איך זה נבנה
הסף היה 200 לייקים וגם 35 תגובות, ומתחתיו פוסט לא נכנס גם אם הוא מצא חן בעיני. פוסטים פוליטיים נפסלו, כי החשיפה שם מגיעה מהנושא ואי אפשר לשחזר אותה. כל מחבר מופיע לכל היותר פעם אחת בכל סוג.
חמישה סוגי פוסטים, שלושה פוסטים מפורקים לכל סוג, ופרומפט שכותב כל סוג אתכם. לכל סוג יש גם מתי כן ומתי לא, למה זה עובד, ואיך זה נכשל.
אני כותב/ת פוסט לינקדאין בעברית, מסוג "סיפור אישי". הסדר חשוב: 1. קודם רק מה שראיתי. ארבעה או חמישה פרטים, בלי מילה של פרשנות. 2. רק אחר כך מה זה אומר. שורה אחת שמסמנת מה תפס אותי. 3. משפט אחד מפורש שמעביר את זה לקורא. שאל אותי: מה קרה, ומתי בדיוק? מי הגיבור, ומה הוא עשה?
מדביקים בשיחה חדשה עם Claude או ChatGPT ועונים על השאלות. אין צורך לנסח יפה, החומר הגולמי מספיק. אז קחו רעיון אחד שכבר יש לכם בראש: איזה מהחמישה הוא?
הפלייבוק המלא, 11 סוגי פוסטים, זמין רק בתוך קורס הלינקדאין, יחד עם כ-30 כלי AI שבניתי לכתיבה ולנוכחות בלינקדאין. המדריך אומר איזה מבנה, הקורס אומר מה להגיד בתוכו.